ענייני משפחה

עתיד בית המשפט לענייני משפחה: 

מאמר זה כולל התייחסות למבנה החקיקתי של בית המשפט ולמיקומו במערכת, וכן הצעות מפורטות לגבי תיקוני חקיקה ראשית ומשנה. כפי שאמרתי לך, יצא לי להשתתף בכנסים בינלאומיים בעניין בתי משפט לענייני משפחה ודיני משפחה, וכן לעיין בחומר ממדינות רבות. מסקנותיי הן שבית המשפט לענייני משפחה הישראלי הוא בין הטובים בעולם; עם זאת, יש תחומים רבים שבהם יש צורך לשפר וניתן לשפר.

 מחוייבויות הוריות – פראדיגמה חדשה ליחסי ילדים והוריהם הנפרדים והפרודים:

מאמר זה, אשר בנוי בעיקר על נסיוני בטיפול בתיקים בבית המשפט ומחקר על הנעשה במדינות אחרות, מציע שהשימוש במונחים של משמורת וביקורים הופכים את הדיון בעתידם של ילדים שהוריהם נפרדים לשדה קרב (כי כל הורה צריל לנצח ולהביס את ההורה השני, כדי לזכות במשמורת). גם כאשר הורה אחד מצהיר שהוא מעוניים במשפרת משותפת  (מושג שאין בו צורך בישראל, כי לשני ההורים יש על פי חוק אפוטרופסות טבעית, ואשר מפורש במשמעות של 50/50 זמן, אשר כמעט תמיד אינו ישים), ההורה רואה את עצמו מחוייב להתנגד.

ההליך האדברסרי אינו הכרחי, ברוב המקרים ולכן, בהתאם לגישה של בית המשפט לענייני משפחה כבית משפט בעל אפיונים תרפויטיים, יש לשכנע את ההורים כי כפי שהם מילאו את מחוייבויותיהם בגידול הילדים במשותף כאשר חיו יחד, גם לאחר הפרידה הם חייבים לעשות כן.

 בפיתוח הרעיון הצבעתי על מספר יתרונות לגישה גם כאשר מדובר בילדים של זוגות לא נשואים, זוגות חד מיניים, וכיו"ב. המאמר התקבל לפרסום בעברית ב"רפואה ומשפט" של האגודה הישראלית לרפואה ומשפט, ועתיד להתפרסם באנגלית בזמן הקרוב.

 ניירות עמדה

הוצאתי שלושה ניירות עמדה. כל אחד מניירות העמדה נשלח לשר הממונה וליו"ר הועדה של הכנסת אשר דנה בסוגיה, לפי העניין.

  1. תזכיר חוק: הורים וילדים, אשר מטרתו להפוך לחקיקה המלצות ועדת שניט.
  2. דו"ח ועדת סילמן בדבר פעילות עובדים סוציאליים בעלי סמכות חקירה והגשת עתירות לבתי המשפט.
  3. בהצעת חוק הסדר התדיינות, אשר מטרתה לשנות הדרך להגשת תובענות בענייני משפחה וכן לקבוע פגישת מהו"ת כחובה.